הסתבכנו! גוועלד!

ברגע של להט (מוצדק ביותר, חשוב להגיד)

עם ישראל מודיעים שאין יותר חתונות עם שבט בנימין.

אבל הבעיה היתה שזה היה מדי קיצוני, סוגר, חותם.

לפעמים גם בזוגיות, אנחנו מטפסות על עץ גבוה,

נפגעות או כועסות על משהו מוצדק, אבל התגובה קצת יותר מדי..

לפעמים גם בשידוכים, שופטות מדי לחומרא,

מוותרות מהר מדי, ואולי פספסנו משהו אמיתי וטוב..

שבט בנימין, הם מבני רחל.

שלפי דברים המיוחסים לרמב"ן, יש

להם שייכות למידת הדין.

גם שבט אפרים מבני רחל.

נאמר על שבט אפרים שהם לא ידעו להגות שין ימנית (sh)

אלא רק שין שמאלית (sss), כי הם היו מבני רחל,

נוטים לשמאל, מידת הדין.

היתה בהם איזו נוקשות.

וזו שאלה לכולנו – האם אני יודעת להתכופף לפעמים? (לא תמיד)

לעגל פינות איפה שחד ?

האם אני יודעת להביט במבט רחב וחכם

ולא רק בצימצום המדוייק ?

הפתרון נמצא בט"ו באב.

אחרי תקופה עם ישראל החליטו להתרכך.

הם חיפשו דרך לרדת מהעץ.

הרי בסוף, אנחנו עם ישראל שייכים זה לזו,

חיפשו, וחיפשו.

עד שמצאו!

הם נזכרו שבשבועה שלהם לא להתחתן עם שבט בנימין

הם אמרו – "ממנו" ולא מ"בנינו".

זה אומר שהדור הבא יכול להתחתן עם שבט בנימין. 🙂

קולולו!

מעניין, כשמתגמשים,

תמיד אפשר למצוא דרך..

לחזור לקשר.

באהבה,

לאה דקלה חושנגי

אימון אישי וזוגי ברוח התורה

ומלווה בחורות לחתונה