לצאת לחירות באכילת מצה
שתי מצות ראשונות יוצאות משעבוד, ושתי מצות אחרונות מתקרבות לה'.

כיצד אנחנו יוצאות לחירות ?

היציאה שלנו כוללת שני שלבים –

יציאה משיעבוד, והתקרבות לחירות.

כיצד המצוות והמצות מובילות אותנו לשם ?

קודם כל, לפני ליל הסדר –

אני רוצה לזהות למה אני משועבדת ? אולי לאיזה

כח בנפש שמנהל אותי ? 

לצורת הסתכלות מסויימת על עצמי? על אחרים ?

או לקושי שחוזר על עצמו ?

ובכללות – מה גורם לי להחמיץ את עבודת ה' שלי ?

בקריאת נוסח הביעור לאחר שריפת החמץ,

אני מכוונות לבער את החמץ הזה.

ואז.. 

בליל הסדר – אני אוכלת את המצה בשתי דרכים שונות.

שתי זיתות מצה הראשונות אנו יוצאות משעבוד. 

יוצאות מכבלי הרע.

בשביל זה, המצות הראשונות נקראות לחם עוני,

ובגמרא כתוב עליהם: "בלי תוספות וטעמים". בשביל לצאת מכל שעבוד

בחייך, אכלי את המצה מהמקום הכי ראשוני, תמים, טהור שבך.

חזרי למקום שבו את מגיעה בלי כלום, בלי שום תוספת של גאווה או

החזקות, אלא בתמימות רוצה להיות טובה לה', לעצמך, ולעולם.

ככל שימשך ליל הסדר, עם קריאת ההגדה, הלשם מסביר,

שה' מאיר עלינו אור הדעת העליונה,

שזו השגה בלב של אמונה או הבנה שלרוב נשארת למעלה בשכל.

עם האור הזה שה' נותן, בשתי הזיתות מצה האחרונות 

התמקדי בחירות לחיות בקרבת ה'.

את המצה הבאה אני אוכלת כבר עם תוספות – החרוסת.

החרוסת ממתיקה את הדין. בשביל להיות בחירות, אפשרי למתיקות, לחסד

של ה', לתוספות משמיים להיכנס לחיים שלך. אפשרי לה' להעשיר אותך

בנוכחות שלו, בהבנה חדשה ממנו.  

את המצה האחרונה תאכלי באפיקומן, הוא זכר לקרבן הפסח שהיו אוכלים

לאחר קורבן חגיגה. שנאמר עליו שאוכלים אותו "על השובע".

כבר לא עניות, אלא דרך מלכות. 

תחושי את השובע. (אחרי כל המצות, זה די קל לחוש ככה.. :-))

במקום להרגיש ריקה, הרגישי את כל השפע שה'

מעניק לך, בעיקר איזו דעה, הבנה עמוקה הוא מחלחל לתוך הלב שלך. 

תהללי ותשבחי את ה' על כל הטוב והדעת שהוא מעניק.

ואת יודעת מה יקרה אחרי ליל הסדר ?

כמו שרבי צדוק אמר: "בתחילה הקב"ה מאיר לאדם באור גדול

ומסתלק כדי שהאדם אח"כ יבקש אותו בכל ליבו"

אחרי ליל הסדר, עם כניסת ימי ספירת העומר,

האור הזה יסתלק.

אז נתחיל לעבוד צעד, צעד, עד שבועות,

כל יום קידוש קטן, כדי להחזיר את 

הדעה הזאת שביצבצה בלב שלנו בליל הסדר

כדי שתנוח בנו כדרך קבע.

בספירת העומר, נעבוד על המידות שלנו,

כדי שיבנו בנו את האדם שיכול להכיל

את אור הדעת העליונה שמציץ עלינו בפסח ומסתלק.

אני מאחלת לנו נשות ישראל היקרות,

שנזכה לצאת משיעבוד אויבינו מבפנים ומבחוץ,

ולהיכנס לחירות לעבוד את ה' בשמחה!

ושכל הגאולה תהיה ברחמים.

פסח כשר ושמח,

לאה דקלה חושנגי. 

תפריט נגישות